חוק הנוער

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960

עונשין ומשפט פלילי – נוער וקטינים – שפיטה ענישה וטיפול

בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי – נוער וקטינים – שפיטה ענישה וטיפול

רשויות ומשפט מנהלי – שרותי רווחה – נוער – טיפול והשגחה

תוכן ענינים

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960*

הגדרות

1. בחוק זה –

"אחראי על קטין" – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;

(תיקון מס' 2) תשל"א-1971

"בית משפט" – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

"ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" – ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

"חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(תיקון מס' 19) תשע"א-2010

"עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 30;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

"פסיכולוג מומחה" – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

"פסיכיאטר מחוזי" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;

(תיקון מס' 19) תשע"א-2010

"פקיד סעד" – (נמחקה);

"קטין" – מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה;

(תיקון מס' 19) תשע"א-2010 (תיקון מס' 23) תשע"ח-2018

"רשות סעד" – מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית או מי שנתמנה על-ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כרשות סעד לענין חוק זה.

קטין נזקק

2. קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:

(1)   לא נמצא אחראי עליו;

(2)   האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;

(3)   הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;

(4)   הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;

(5)   הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;

(6)   שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;

(תיקון מס' 11)  תשנ"ה-1995

(7)   הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).

(תיקון מס' 8)  תש"ן-1989

2א.     (בוטל).

דרכי טיפול והשגחה (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

3. היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –

(תיקון מס' 6)  תשל"ח-1978

(1)   לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו, כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;

(2)   להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;

(תיקון מס' 19) תשע"א-2010

(3)   להעמיד את הקטין תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);

(תיקון מס' 6)  תשל"ח-1978

(4)   להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו, או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

(5)   להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז;

(תיקון מס' 12)  תשנ"ו-1996

(6)   להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקון מס' 10)  תשנ"א-1991 (תיקון מס' 15) תשס"ב-2001

3א.     בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בדיקה נפשית במרפאה (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ב.     (א)  בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.

(ב)  בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.

(ג)   צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.

בדיקה פסיכיאטרית באשפוז (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ג.     (א)  בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.

(ב)  צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.

(ג)   לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, "מנהל" ו-"בית חולים" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.

טיפול נפשי במרפאה (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ד.     (א)  בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1)   בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;

(2)   בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.

(ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ה.     (א)  בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;

(2)   הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.

(ב)  בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.

(ג)   צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ו.      (א)  בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.

(ב)  בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.

בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

3ז.      (א)  לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:

(1)   לקטין מלאו חמש עשרה שנים;

(2)   בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.

ערובה

4. רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.

העמדת ידיד

5. לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.

דת

6. בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב בין השאר לדתו של הקטין.

זכויות האחראי וחובותיו

7. הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.

קיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתם (תיקון מס' 22) תשע"ד-2014

7א.     (א)  קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין, והעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה, או בתרגום לשפה כאמור, ותוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו; תרגום כאמור ייעשה על ידי מתורגמן, או עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו, וזהות המתרגם תתועד בכתב.

(ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי סעיף 11 או אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי סעיף 12, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת האמצעים כאמור תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם, בשפה כאמור, והם יוכלו להשמיע את דברם בשפה זו.

שמיעת הקטין, האחראי והעובד הסוציאלי (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

8. לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד הסוציאלי הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

הזמנת אחראי על קטין (תיקון מס' 9)  תש"ן-1990

8א.     הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחוייבים.

דיון בהעדר האחראי (תיקון מס' 12) תשנ"ו-1996

8ב.     על אף הוראות סעיפים 8 ו-8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו-1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.

מינוי אפוטרופוס לדין (תיקון מס' 14)  תש"ס-1999

8ג.     בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.

העדר הקטין  מבית-המשפט

9. על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.

מניעת עדותו של קטין (תיקון מס' 4) תשל"ב-1971 (תיקון מס' 17) תשס"ח-2008

9א.     בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר ילדים, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955, או זכרון דברים או דין-וחשבון שרשם חוקר ילדים בשעת חקירה או לאחריה.

דין ראיות קודמות על נזקקות (תיקון מס' 4) תשל"ב-1971

9ב.     בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו-(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.

הוצאות טיפול

10. רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.

אמצעי חירום (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

11. (א)  היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

(ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי העובד הסוציאלי לנקוט אחת מאלה:

(1)   לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;

(2)   להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.

החלטות ביניים (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

12. רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14.

תקופות החלטות

13. החלטה של בית המשפט, לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

שינוי החלטות (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

14. רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.

(תיקון מס' 21) תשע"ב-2012

15. (בוטל).

ערעור (תיקון מס' 2) תשל"א-1971

16. החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971.

פקיעת החלטות

17. החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה עשרה שנה.

הוצאה לפועל (תיקון מס' 4) תשל"ב-1971 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

18. (א)  החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.

(תיקון מס' 4) תשל"ב-1971

(ב)  בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.

(תיקון מס' 4) תשל"ב-1971 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

(ג)   לשם ביצוע צווי חירום לפי סעיף 11, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.

(תיקון מס' 4) תשל"ב-1971 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

(ד)  קטין שעזב ללא רשות מקום חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.

פיקוח על שלום הקטין (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

19. עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.

שמירת דינים (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

20. (א)  הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

(ב)  סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.

(תיקון מס' 2) תשל"א-1971

21. (בוטל).

חקירות (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

22. נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.

סודיות (תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 19) תשע"א-2010 (תיקון מס' 22) תשע"ד-2014

23. (א)  עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או אדם המסייע בתרגום כאמור בסעיף 7א שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

(ב)  אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.

(תיקון מס' 11א) תשנ"ה-1995

(ג)   מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.

הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון מס' 1) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 13) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 18) תש"ע-2010

24. (א)  אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):

(תיקון מס' 18) תש"ע-2010

(1)   המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:

(א)   הקטין הובא בפני בית משפט;

(תיקון מס' 19) תשע"א-2010

(ב)   עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;

(ג)    הקטין ניסה להתאבד או התאבד;

(ד)   דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;

(תיקון מס' 18) תש"ע-2010

(ה)   הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות, ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;

(תיקון מס' 18) תש"ע-2010

(ו)    נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, או מעשה טרור, או עד להם;

(תיקון מס' 20) תשע"א-2011

(ו1)  הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;

(ז)    דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;

(ח)   דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;

(תיקון מס' 20) תשע"א-2011

(ט)   דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין;

(תיקון מס' 16) תשס"ד-2004

(2)   המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.

(תיקון מס' 13) תשנ"ח-1998

(א1) בסעיף זה –

"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא בישראל;

"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.

(ב)  לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

פרסומים מותרים (תיקון מס' 1)  תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 18)  תש"ע-2010

24א.  סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.

שמירת דינים (תיקון מס' 1)  תשכ"ח-1968

24ב.  סעיפים 24 ו-24א באים להוסיף על איסורי פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.

צילום קטין תוך פגיעה בפרטיותו (תיקון מס' 18)  תש"ע-2010

24ג.   ההגנות המנויות בסעיף 18(2)(ב) ו-(ד) ו-(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות בסעיף 24(א)(1), תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק האמור, למעט צילום לפי סעיף 24א או צילום של התרחשות עבירה.

הפרעה למילוי תפקיד (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

25. המפריע לרשות סעד, לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

אי-מילוי אחרי החלטת בית המשפט

26. מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.

חילוט ערובה

27. נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.

תיקון סעיף 389 לפקודת החוק הפלילי, 1936

28. בסעיף 389 לפקודת החוק הפלילי, 1936, במקום סעיף קטן (5) יבואו סעיפים קטנים אלה:

"(5)  ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960.

(6)   לענין חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי החוק האמור."

ביטולים

29. בטלים –

(1)   הסעיפים 16 ו-17 לפקודת העבריינים הצעירים, 1937;

(2)   סעיף 36 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 19) תשע"א-2010

30. (א)  שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי דין.

(ב)  שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לעניין חוק זה.

(ג)   השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

דוד בן-גוריון                 יוסף בורג

ראש הממשלה                        שר הסעד

יצחק בן-צבי

נשיא המדינה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

* פורסם ס"ח תש"ך מס' 311 מיום 14.7.1960 עמ' 52 (ה"ח תשי"ט מס' 367 עמ' 104).

תוקן ס"ח תשכ"ח מס' 539 מיום 20.8.1968 עמ' 223 (ה"ח תשכ"ח מס' 763 עמ' 136) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשל"א מס' 629 מיום 23.7.1971 עמ' 141 (ה"ח תשכ"ט מס' 825 עמ' 161) – תיקון מס' 2 בסעיף 46 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971; תחילתו חודש מיום פרסומו.

ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 177 (ה"ח תשל"א מס' 915 עמ' 61) – תיקון מס' 3 בסעיף 3 לחוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים), תשלא-1971.

ס"ח תשל"ב מס' 638 מיום 26.11.1971 עמ' 2 (ה"ח תשל"א מס' 928 עמ' 159) – תיקון מס' 4.

ס"ח תשל"ד מס' 736 מיום 4.7.1974 עמ' 89 (ה"ח תשל"ג מס' 1078 עמ' 404) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשל"ח מס' 900 מיום 6.7.1978 עמ' 148 (ה"ח תשל"ח מס' 1334 עמ' 147) – תיקון מס' 6 בסעיף 2 לחוק העונשין (תיקון מס' 3), תשל"ח-1978.

ס"ח תשמ"ח מס' 1262 מיום 27.7.1988 עמ' 239 (ה"ח תשמ"ח מס' 1902 עמ' 290) – תיקון מס' 7.

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 11 (ה"ח תשמ"ט מס' 1947 עמ' 146) – תיקון מס' 8 בסעיף 4 לחוק העונשין (תיקון מס' 26), תש"ן-1989.

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 198 (ה"ח תש"ן מס' 2001 עמ' 223, 229) – תיקון מס' 9 בסעיף 7 לחוק העונשין (תיקון מס' 30), תש"ן-1990.

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232) – תיקון מס' 10 בסעיף 14 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ה מס' 1521 מיום 12.4.1995 עמ' 206 (ה"ח תשנ"ה מס' 2305 עמ' 10) – תיקון מס' 11 בסעיף 6 לחוק הרשות למלחמה בסמים (תיקון), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ה מס' 1525 מיום 1.6.1995 עמ' 316 (ה"ח תשנ"ד מס' 2247 עמ' 224, ה"ח תשנ"ד מס' 2252 עמ' 316) – תיקון מס' 11א.

ס"ח תשנ"ו מס' 1585 מיום 21.3.1996 עמ' 253 (ה"ח תשנ"ו מס' 2474 עמ' 399) – תיקון מס' 12 בסעיף 4 לחוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, תשנ"ו-1996.

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 320 (ה"ח תשנ"ח מס' 2662 עמ' 128) – תיקון מס' 13.

ס"ח תש"ס מס' 1717 מיום 18.11.1999 עמ' 26 (ה"ח תשנ"ח מס' 2721 עמ' 375) – תיקון מס' 14.

ס"ח תשס"ב מס' 1809 מיום 30.10.2001 עמ' 10 (ה"ח תשס"א מס' 3028 עמ' 769) – תיקון מס' 15 בסעיף 13 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

ס"ח תשס"ד מס' 1930 מיום 11.3.2004 עמ' 312 (ה"ח הכנסת תשס"ג מס' 24 עמ' 96) – תיקון מס' 16.

ס"ח תשס"ח מס' 2171 מיום 30.7.2008 עמ' 716 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 224 עמ' 468, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 221 עמ' 254) – תיקון מס' 17 בסעיף 52 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), תשס"ח-2008; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 448 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 240 עמ' 358) – תיקון מס' 18.

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 76 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 507 עמ' 1058) – תיקון מס' 19 בסעיף 6 לחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2316 מיום 17.8.2011 עמ' 1141 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 359 עמ' 42) – תיקון מס' 20; תחילתו שישים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ב מס' 2375 מיום 2.8.2012 עמ' 611 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 692 עמ' 856) – תיקון מס' 21.

ס"ח תשע"ד מס' 2433 מיום 13.2.2014 עמ' 295 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 526 עמ' 16) – תיקון מס' 22; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ח מס' 2683 מיום 17.1.2018 עמ' 114 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 740 עמ' 28) – תיקון מס' 23 בסעיף 6 לחוק שירותי הסעד (תיקון מס' 8), תשע"ח-2018