עו"ד רועי אשכארי ממשיך לשקר בכול דרך ופועל לפגיעה בקטינים .
עו"ד רועי אשכארי מייצג חולת נפש ע"ח הציבור והסיוע המשפטי ומכפיש בבית המשפט .
עו"ד אשכארי מגיש בקשות לבית המשפט בתואנה של צו הטרדה מאיימת למרות שאין מדובר בצו הטרדה מאיימת אלא בקשה טורדנית של הלקוחה של הסיוע המשפטי שעובדת בעיריית רמת גן והיתקבלה ע"י המושחת כרמאל שאמה הכהן שהכניס אותה ואת אחיה לעיריה .
מדובר בעורך דין שמכפיש ומשקר ואף קיבל בקשות במסירה אישית יחד עם הלקוחה שלו לבנה עבאדי אך היא בחרה לקרוע את הבקשה .
הבקשה הוגשה לבית המשפט ,והינה השופטת סנונית פורר אשר הושעתה אך ממשיכה לתת החלטות מהבית כדי למנוע מהאב כול הליך משפטי תוך סחבת של יותר משלושה חודשים לפטור מאגרה זאת כדי לייאשו אך מייצגת את לבנה עבאדי בהליכים תוך הכפשת האב .
האב תבע את השופטת פורר ,ואת הוריה שלא טיפלו בה במשך השנים והיתנהלותה הפכה מפלצתית .
היום אף פירסם הנציב דו"ח
השופט צרח באולם: "תעופי מפה, תעופי מפה" | דוח נציב התלונות על שופטים
בדוח לשנה החולפת מציין הנציב את הגידול היחסי בתלונות על שופטים לענייני משפחה. באחד המקרים המתוארים התכתבו שופטים בטלפון הנייד בזמן שמיעת עדויות במשפט רצח. בתלונה אחרת התברר כי לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות הוקצבו 10 דקות. ומה גרם לשופט להפר כללי אתיקה בגלל מהטמה גנדי?
שופטי הרכב בבית משפט מחוזי התכתבו ביניהם בטלפון הנייד במהלך שמיעת עדויות במשפט רצח. שופטת בבית הדין לענייני משפחה איימה על אישה להטיל עליה הוצאות אם לא תסכים למחיקת תביעות. אלו הם רק חלק מהמקרים שצוינו בדוח נציב התלונות על שופטים אורי שהם, שהוגש היום (רביעי) לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושר המשפטים גדעון סער.
הדוח לשנת 2021 מציף שוב את הבעיות הכרוניות של מערכת המשפט – סחבת כרונית במתן פסקי דין, התנהגות בלתי ראויה של שופטים וליקויים בניהול המשפטים. נציב התלונות מציין במיוחד את מגמת הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה.
שליש מהתלונות המוצדקות – התנהגות בלתי ראויה
28% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציב מציין שמדובר בעלייה משמעותית אשר יש לתת עליה את הדעת. 32% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט. מדובר בהיעדר מזג שיפוטי, שימוש במילים או בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, יצרת אווירה מתוחה וחוסר שליטה באולם הדיונים.
26% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט. מדובר בשיבושים בניהול המשפט, דחייה שלא לצורך של מועדי דיון, התחלת דיונים באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.
בשנה החולפת נמשך כאמור הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה – 210 תלונות, לעומת 193 ב-2020 ו-184 ב-2019. 17 תלונות (8% מכלל התלונות) על שופטי בית המשפט לענייני משפחה נמצאו מוצדקות או שהסתיימו בהערה לשופט. הנושא הובא על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות.
ב-2021 התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו 946 החלטות. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנה זו ב-1,018 תלונות. מתוך 946 ההחלטות, בוררו לגופן 554 תלונות (שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו). מסך התלונות שבוררו לגופן, נמצאו 43 מוצדקות (שהן 8% מכלל התלונות). 55 תלונות (שהן 10% מכלל התלונות שבוררו לגופן) הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
ב-2021 הוטל לראשונה בתולדות הנציבות קנס על עורך דין שלא מסר תגובתו לתלונה. במקרה המדובר התבקשה תגובתו של עורך דין לצורך בירור תלונה בנציבות. לאחר פניות חוזרות ונשנות ומכתבי תזכורת שלא נענו, הוחלט להטיל על עורך הדין קנס לטובת אוצר המדינה בשיעור של 2,800 שקל – סכום ששולם על ידו.
כאמור, תלונה מרכזית שמופיעה בדוח עוסקת ב"התעסקותם" של שופטי הרכב בבית משפט מחוזי במכשיר הטלפון הנייד שלהם במהלך שמיעת עדויות בהליך פלילי – עבירת רצח בנסיבות מחמירות. ראשת ההרכב הסביה כי מדובר בהרכב עמוס ביותר, ולעיתים מתעורר צורך במתן החלטות דחופות גם באמצעות טלפון נייד שהוא מעין מחשב.
בהחלטתו, קבע הנציב כי קשה לקבל התנהלות מעין זו, שבה עסוקים חברי ההרכב במהלך עדותם של העדים בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, באופן הנחזה כאילו אין כל מעייניהם נתונים לתיק שבפניהם, אשר עוסק כאמור בדיני נפשות.
"עם כל ההבנה לעומס הכבד המוטל על כתפי השופטים", ציין הנציב, "אין בכך כדי להצדיק התנהלות מעין זו שיש בה פוטנציאל לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו". הנציב קבע ששימוש במכשיר הטלפון הנייד, אשר נעשה לנגד עיני הנוכחים באולם שאינם מודעים לאיזה צורך הוא נעשה, עלול לגרום לזילות ההליך השיפוטי בעיניהם, על כל המשתמע מכך.
מתלוננת אחרת טענה כי שופט צרח עליה כמה פעמים ואמר "תעופי מפה, תעופי מפה". לדבריה, היא יצאה מהאולם מבוזה ובבושת פנים. בתגובתו לתלונה לא הכחיש השופט את דבריו למתלוננת, אך תיאר את התנהלותה הבוטה באולם ובמהלך הדיון, דבר שגרם לו להחליט כי יש מקום מקום להוצאתה מן האולם. בהחלטתו כתב הנציב כי גם כאשר סוערות הרוחות, וגם כאשר בעלי דין או נוכחים באולם אינם נוהגים כהלכה, שומה על בית המשפט שלא להיגרר אחריהם ולהימנע מלהתבטא באופן שאינו ראוי.
מתלוננת אחרת טענה ששופטת בית המשפט לענייני משפחה הפעילה עליה כאמור לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה, כאשר איימה עליה שאם לא תסכים למחיקת התביעות שהגישה, יוטלו עליה הוצאות בסף 50 אלף שקל לכל תיק. הנציב קיבל את התלונה וקבע כי על בית המשפט להימנע מהפעלת לחץ בלתי ראוי על צד להסכים להצעת בית המשפט, תוך שימוש, בין היתר, באיום בהשתת הוצאות בסכום גבוה.
פסק דין רק אחרי חמש שנים
בתלונה נוספת צוין כי רק בסוף 2020 ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה לבית משפט ב-2015. בהחלטתו הדגיש הנציב כי בית המשפט הוא המופקד על ניהול ההליך המשפטי ועליו להקפיד על קיומו ברצף וללא שהיות ודחיות מיותרות, ובכלל זה לדאוג לכך שבעלי הדין יגישו את כתבי הדין במועד הנקוב בחוק או במועד שנקבע על ידי בית המשפט. לדברי הנציב, היענות אוטומטית לבקשות להארכת המועד להגשת כתבי דין ולדחיית מועדי דיון אינה רצויה וגורמת להתמשכות ניכרת בהליכים.
עורכת דין שייצגה את הוריה בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה, התלוננה על התנהלותו של השופט בדיון. לדבריה, כבר בפתח הדיון הוא "החליט" כי "חבל על הזמן" שלו והוא לא צריך לדון בתיק כזה כי "זה לא תיק של מחוזי". עוד נטען כי השופט לא אפשר לעורכת הדין לטעון, ו"הכריח" את באי כוח הצדדים לצאת ולהידבר ביניהם.
כששבו לאולם, עורכת הדין הודיעה לשופט כי הצדדים לא הגיעו להסכמות. בשלב זה, לטענתה, השופט החל לצעוק עליה, התעמת איתה בצורה מבישה שהוא יחליט מתי היא תטען ומתי לא, ותוך כדי צעקות הרטיב את האצבע בלשונו והושיט אותה לפנים כמי שמנסה לומר – ככה, בערך, לפי הרוח. בשלב זה ביקשה עורכת הדין בנימוס מהשופט שיפסיק לצעוק ולאיים עליה כי זה לא נעים לה, אך הוא איבד את העשתונות, נעמד על רגליו כעומד לצאת מהאולם וצעק לעברה תוך כדי יציאתו שעליה לדאוג שהלקוחות יגיעו לדיון "בתוך 20 דקות".
עורכת הדין השיבה כי התובעים הם אנשים מבוגרים מעל גיל 80 ומצויים בקבוצת סיכון. השופט התיישב וביקש שהם יגיעו למחרת, אך היא השיבה שאין ביכולתם לעשות כן. השופט, אשר ככל הנראה הבחין שעורכת דין אחרת שנלוותה למתלוננת רושמת פרוטוקול של מה שנאמר בדיון, הורה לקלדנית להכניס משפט זה לפרוטוקול. השופט הכתיב לפרוטוקול שהוא מבציע צער על כך שהמתלוננת מפרשת את דרישתו להגעת התובעים באופן מיידי כצעקות ואיומים.
"באופן ספציפי ביחס להליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה: הליכים אלו נדונים בדלתיים סגורות, במטרה להגן על צנעת הפרט של הצדדים. מגבלה זו מעוררת קשיים לא מעטים להצגת פועלם של שופטי המשפחה שהוא מן התפקידים המאתגרים, הקשים והחשובים ביותר וכרוך, לצד עומס העבודה הניכר, גם במשא מנטלי ורגשי כבד נוכח הסיטואציות המורכבות, ולעיתים קורעות-הלב, שמובאות בפני בתי משפט אלה. חרף זאת, הרשות השופטת בוחנת כל העת אפשרויות שונות להנגשה לציבור של העשייה החשובה שמתבצעת בבתי המשפט למשפחה. במסגרת זו, בחודש פברואר 2022 מינתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בפועל) שאול שוחט, שמטרתה לבחון את נושא פומביות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה; את האפשרות לקדם שינוי מדיניות מערכתית בנושא ואת המהלכים היישומיים שבהם ניתן לנקוט לשם הגדלת היקף פרסום פסקי הדין של בתי המשפחה לענייני משפחה. הוועדה צפויה למסור את המלצותיה בחודש ספטמבר 2022".
בימים הקרובים ייתבע עורך דין אשכארי .
